כיצד לתת לילדנו חיזוקים בצורה הנכונה
בשיח ההורי אחד הדברים החשובים הוא מתן מילה טובה לילדינו כאשר הם עושים דברים שהיינו רוצים לשמר. אך מהי הדרך הנכונה לתת חיזוק והאם באמת הוא משפיע?
החיזוקים יסייעו לילד ולקשר עמו ב- 3 נקודות מרכזיות:
- בזכות החיזוק הממוקד ילדכם ילמד מהן נקודות החוזק שלו. גם אותו הילד שלאו דווקא מאוד מוצלח בדברים סטנדרטיים כמו חשבון או ריקוד - אלא בלהיות חבר נורא טוב, או בלא לוותר ולהמשיך לנסות, או בלהצחיק את כולם.
עצוב לי כל פעם מחדש לראות עד כמה ילדים לא יודעים במה הם טובים ולא מרגישים גאווה ביכולות והכישורים שלהם, אלא רק יודעים לזהות את הקשיים. - ילדכם ילמד שלא רק ההישג הסופי חשוב - אלא גם הדרך, וכיצד ליהנות ממנה. לפעמים ישנן משימות או תחומים בהם ילדכם מתקשה באופן קבוע, ומפתח הרגלי הימנעות ותחושה שלילית סביבם. חיזוק ממוקד יעזור לו לראות עד כמה הוא מתקדם מפעם לפעם ולחפש את ההצלחות, הוא ילמד שהמאמץ והניסיון חשובים כמו גם באילו דברים קטנים בתוך התהליך - הוא דווקא כן טוב בהם, גם אם הוא מתקשה עם התוצאה הסופית.
- הוא ילמד שאת תשומת הלב שלנו הוא מקבל באופן חיובי, ואין צורך להיכנס עמנו לעימותים בכדי להשיג תשומת לב (עבור ילד - תשומת לב שלילית היא גם תשומת לב, והיא עדיפה מהתעלמות, ולכן ינסה להשיג אותה באם לא יהיה לו תחליף אחר).
אם כך - מהם הדגשים למתן חיזוק נכון?
חשוב מאוד שהחיזוק יהיה ממוקד.
אמירה מופשטת וכללית כמו "יופי!" או "כל הכבוד" תקשה על ילדכם להבין על מה משבחים אותו (במיוחד בגילאים הצעירים). בנוסף, לעיתים עד שנגיד את המשפט שלנו הילד כבר יהיה עסוק במשהו אחר ועלול לקשר את החיזוק שנתנו לפעילות זו.
לדוגמא, כשהילד מראה לנו ציור לומר "השתמשת בהמון צבעים!", "צבעת בתוך הקווים" וכיוב'. כלומר - להדגיש את הדברים הטובים שאנו רואים שהוא עשה.
להיות כנים ולא לשקר. אין צורך להגיד לילדכם שהציור שלו יפה אם אנחנו חושבים שלא (אין מה לעשות, הם לא תמיד פיקאסו). הילדים מרגישים שאנחנו לא אמיתיים מולם וזה עלול לפגוע באמינות ובקשר שלנו.
כשתדגישו בצורה אותנטית וכנה את הטוב שהוא עשה - זה גם יהיה אמיתי, וגם יסייע לו לדעת שבזה הוא טוב.
הדגישו את התהליך שהילד עובר. "אני רואה שמאוד התאמצת", "השתפרת מאוד", "אתה מאוד משתדל" וכיוב', כי בסופו של יום - לא ההישג חשוב, חשוב שהילד השתדל ועשה את המקסימום.
אם נשים דגש רק על התוצאה הסופית, הרבה מאוד ילדים שיחוו כמה כישלונות רציפים ירימו ידיים ויחושו "לא מוצלחים", אך כאשר אני מדגישה לילד את החשיבות בניסיון ובמאמץ - הוא מבין שיש לו ערך גם בלי להגיע להישגים גבוהים בכל פעם.
הדגישו בפני ילדכם את תכונות האופי הטובות שלו. כאשר נחזק אותן הוא יקבל מוטיבציה לפתח אותן עוד ועוד ולהיות גאה בהן (גם אם בשלב ההתפתחותי שלו תכונה זו לא נחשבת כמעלה גבוהה). לדוגמא: "אתה חבר מאוד טוב", "אתה ילד מאוד חרוץ", "את מאוד נדיבה לאחרים" ועוד.
מזמינה אתכם לנסות השבוע כמה מן העקרונות הללו ולספר לי אח"כ איך היה :)